החלטה בתיק ת"ת 8893-06-12

בפני בקשה שעל פי תוכנה מכוונת לקביעה כי ההתנגדות שהגיש המבקש, לבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב שהגיש כנגדו המשיב, ללשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב, בתיק שמספרו 0115400337, הוגשה במועד.

המבקש טוען בתצהיר הבקשה כי נודע לו על ההליך שניהל המשיב כנגדו רק כאשר הגיעה לידיו הודעה על עיקול שהוטל על חשבונו בבנק הפועלים.

המבקש הוסיף כי בתחילה הגיש, בטעות, בקשה בטענת פרעתי, אך לאחר מכן, כאשר נדחה, עיין לראשונה בתיק וראה את כתב התביעה (ביום 15/5/2012) ולפיכך הגיש בקשתו זו ביום 24/5/2012.

לטענתו, כאשר עיין באישור המסירה הסתבר לו כי הגב' בסמה, פרודתו, היא שחתומה לכאורה על קבלתו, ולטענתו מאחר שהוא מצוי בהליכי גירושין ממנה ובסכסוך מתמשך, לא קיבל לידיו את האזהרה.

המשיב טען, בתגובה לבקשת המבקש, כי המבקש כלל לא תמך טענותיו בראיות כלשהן, גם לא לעניין כתובת מגוריו, וכי, למעשה, המבקש בעצמו צירף לכתב ההתנגדות צילום מספח תעודת הזהות, שם עולה כי כתובתו עדיין מעודכנת בכתובת בו בוצעה מסירת האזהרה.

המשיב הוסיף וטען כי טעותו של המבקש, שהגיש בקשה בטענת פרעתי חלף התנגדות, אינה בבחינת טעם מיוחד.

ביום 2/12/2012 התקיים בפני דיון בבקשה.

ב"כ המשיב ויתר על חקירתו של המבקש והשליח מטעם המשיב נחקר על תצהירו.

השליח טען בחקירתו כי הגיע לביתו של המבקש, על פי הכוונת שכנה ועובר אורח, וכי שם פגש באישה שהזדהתה כאשתו של המבקש ונטלה ממנו את האזהרה.

הצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.

לאחר שעיינתי בבקשה לביצוע על נספחיה, בבקשה להארכת המועד ובתצהיר, בתגובת המשיב, בחקירת השליח בפני ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

טענתו המרכזית של המבקש לפיה אינו מתגורר עם פרודתו, הגב' בסמה, בבית בו בוצעה המסירה הנטענת, מזה מספר שנים, לא נסתרה - הן משום שהמבקש לא נחקר כלל על תצהירו, והן לאור דבריו של השליח מטעם המשיב בחקירתו הנגדית.

השליח הודה, בהגינותו, כי כאשר שאל אותה האם זה ביתו של המבקש, השיבה לו "אשתו" והוא הסתפק בכך.

אלא שתשובת מקבלת המסירה אינה סותרת את טענת המבקש כי באותה עת היה בהליכי גירושין מהגב' בסמה ולא התגורר עימה. למעשה, השליח, ששאל שאלה נכונה וראויה (במסגרת השקידה הסבירה המצופה ממנו) לא קיבל תשובה הגיונית לשאלתו, והיה עליו לעמוד על כך שמקבלת המסירה תשיב לו במפורש האם הנמען מתגורר בפועל יחד עימה בבית זה באותה עת.

ודוק, גם טענתו של המבקש כי ראה לראשונה את כתב התביעה רק ביום 15/5/2012 לא נסתרה, ולפיכך, לא ניתן לקבוע כי ידיעתו אודות ההליך, טרם מועד זה, הייתה ידיעה מלאה וברורה שרק היא שקולה להמצאה (ראה ע"א 602/08 דלתא קפיטול גרופ בע"מ ואח' נ' אליאש קסלר ואח' (פורסם בפדאו"ר)).

מאחר שבקשתו זו של המבקש הוגשה ביום 24/5/2012, ממילא לא איחר את המועד.

לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי התנגדותו של המבקש הוגשה במועד.

אני קובע את ההתנגדות עצמה לדיון בפני ליום 21/4/2013 בשעה 12:00.

המשיבה תשלם לעד מטעמה שכר בטלה בסך 200 ש"ח.